איריס שטרק: מביאה את רואי החשבון לקדמת הבמה

איתמר: נשיאת לשכת רואי החשבון איריס שטרק הקימה בשנת 1984 משרד עם בעלה ׳שטרק את שטרק׳ ומאז היא לא עוצרת. לצד העבודה הפרטית ופיתוח המשרד היא הייתה גם יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד, מרצה באקדמיה, חברה בוועדות ציבוריות רבות ואמא לשבעה. ספטמבר 2018 נבחרה לכהן כנשיאת הלשכה ומאז היא עושה ימים כלילות כדי לשפר את מעמדם של רואי החשבון ובכך את חייהם של העצמאים כולם. שלום איריס

איריס: שלום וברכה

איריס: תקופה מעניינת, תקופה מאתגרת

איתמר: תקופה שאני מקווה שהיא לא תחזור, אבל היא תקופה שמשנה מציאות ומשנה את כולנו. אנחנו נדבר עליה עוד במהלך השיחה ונרחיב קצת עליה. אבל אני רוצה קודם כל להתחיל איתך מהתחלה: את כבר הרבה שנים במקצוע, מכירה עצמאים ומכירה את ענף ראיית החשבון על כל ענפיו ומעניין אותי לשמוע – איך את רואה במהלך הזמן את השינוי במעמדו של המקצוע ואת ההשפעה שלו על חיי העצמאים בישראל?

איריס: אז העולם משתנה וזה ברור ואם בתחילת הדרך רואי החשבון עסקו בדברים המסורתיים של ליבת המקצוע – ביקורת, כל הנושאים של הנהלת החשבונות, אנחנו רואים התרחבות להרבה מאוד תחומים חדשים. אם זה ייעוץ פיננסי, ייעוץ אסטרטגי, הבנה של כלים מתוחכמים הרבה יותר, דיגיטציה וגם אנחנו רואים את רואה החשבון היום את הDNA- הזה המיוחד של רואי החשבון, של הירידה לפרטים, של היושרה. עולם הערכים הזה מביא ערך במגוון תפקידים: אנחנו נמצא אותם היום כדירקטורים, כמנהלים, סמנכ״לי כספים, עצמאיים, משרדים קטנים, משרדים גדולים, שכירים. אנחנו רואים באמת שאת התרבות והמקצוע משרתים מגוון מאוד רחב של עיסוקים.

אנחנו רואים ביקורת חיצונית, ביקורת פנימית, אנחנו רואים את הייעוץ מס שמתאים היום לעולם הגלובלי, כך שאנחנו בהחלט נמצאים גם, אני אציין – בשוק עבודה שונה. אם פעם אנחנו במחסור מאוד גדול בתחום ראיית החשבון – אנחנו רואים היום את שוק העבודה שהעובדים רואי החשבון הצעירים, המתמחים, מראיינים את המעסיקים כדי לדעת שיהיה להם אתגר, שיהיה להם מעניין. שהם יוכלו לחוות בקריירה שלהם. בהחלט אנחנו רואים שוק מאוד מאוד גדול בשינוי.

איתמר: אתם עובדים מן הסתם, אז נקודת הממשק הכי גבוהה שלכם מעבר לעצמאים זה רשות המסים אז אתם עוברים, את מתארת פה ועוד נדבר על זה – שינוי מאוד גדול במעמד המקצוע ובדברים שאתם עושים אבל מעניין אותי גם לדעת – איך אתם מיישרים קו ועובדים מולם כדי שהם גם יחוו את השינוי הזה? לא תמיד אנחנו, אני בתור עצמאי, לא תמיד רואה הלימה בשינוי הזה שיש אצל רואי החשבון או אצלי כעצמאי לעומת מה שמתנהל ברשויות.

איריס: אני חושבת שהאינטראקציה בין לשכת רו"ח ובין רשות המיסים בעצם אילצה גם את רשות המיסים, כולל הקורונה, לעשות קדמת דרך והתאמה לסביבה הדיגיטלית. אנחנו רואים את הדברים עכשיו לכבוד יום רואי החשבון הבינלאומי, אנחנו מדברים על עולם גלובלי – גם רשות המסים לומדת ומבינה שהכל היום צריך להיות מכוון. המעבר של אינפורמציה בינלאומית היום דרך הבנקים, דרך הרשות להלבנת הון – העולם שקוף היום, העולם אחד. נחסמים ונוצרים הרבה מאוד גבולות בגלל שאנחנו והם חווים אותנו מאוד טוב כרואי חשבון מייצגים בכל שורת התפקידים. הם מבינים שהחזית הכלכלית שאנחנו מייצגים ראוי וכדאי לשמוע אותה ולשמוע אותה היטב ולכן יחד בהרבה מאוד פעילות משותפת, בהרבה מאוד אינטראקציות אנחנו בעצם גורמים ומסייעים גם לרשות המסים להבין את הצרכים ולהשתנות. הדרך עוד ארוכה, יש הרבה שינויים שאני אדבר עליהם שצריך. אני רוצה לומר שהמקצוע עבר רפורמה חסרת תקדים.

איתמר: את יכולה לתת לי דוגמאות קונקרטיות לדברים ששיניתם מול רשות המיסים או מול האקדמיה כדי שרואי חשבון בעתיד יהיו

איריס: ראשית מול האקדמיה – במקום ארבע שנות לימוד ששלוש שם תואר והשנה הרביעית היא שנה שגם עלתה הרבה יותר כסף ממה שנקרא הייתה שנת השלמה – שנה שמשלימים כל מיני דברים – כל תוכנית הלימודים עכשיו במסגרת התואר שזה גם עלות יותר זולה, כולה באקדמיה היא שלוש וחצי שנים ולא 4. נוסף לשלוש וחצי שנים יש עוד שנתיים התמחות כי באמת צריך ללמוד בתכל'ס. היא לא עוסקת באיזה פינות של תקינה חשבונאית שאף אחד לא צריך אותה. היא עוסקת בהרבה יותר מיסוי, חשבונאות של ישראל חשבונאות רלוונטית. היא עוסקת בביטוח לאומי דברים שקורים לכולנו. היא עוסקת בטכנולוגיה היא ממוקדת באמת תכליתיות, היא גלובלית. היא רואה את עצמה כלומר אם אתה לומד היום פה בישראל אתה חלק מהעולם המתקדם ביותר אתה מדבר בשפה הזאת אתה נמצא בכל מה שקשור. בעניין של רשות המסים כל הדוחות היום נסרקים, אתה לא צריך להגיש פיזית לרשות המסים כמות המידע שאתה יכול להוציא גם כמות העבודה שאנחנו עושים אגב רשות המסים בחוסר כוח אדם וככל שהעולם הטכנולוגי יותר נטל העבודה עובר גם אלינו רואה החשבון שזה לא פשוט בכלל לרשות המסים לא משלמת לנו על זה אבל הנטל הולך וגדל ולכן כל כך חשוב לנו למצוא גם את התוכנות ואת השפה שככל שהבינה המלאכותית תעלה ונצטרך פחות לעסוק בדברים טכניים מיותרים ויותר לעסוק בניתוח, בדוחות, בגישה הכלכלית זו השאיפה שלנו גם זה הערך המוסף שלנו בעניין, לשם אנחנו חותרים. אגב אנחנו גם לשכה יוצרים אינטראקציות עם גופים כדי לעודד את השימוש בבינה מלאכותית ואת כלי הביקורת המתקדמים. אז גם כלי ביקורת מתקדמים הם חלק מתכנית הלימודים. אנחנו רואים גם את ההשפעה שלנו על מקבלי ההחלטות והנה אנחנו רואים – מבקר מדינה רו"ח, אנחנו רואים שהחשב הכללי שעומד להתמנות הוא רו"ח. אנחנו רואים שהשפה, אפילו בראש העיר ירושלים עומד רו"ח! אנחנו רואים את רואה החשבון בתפקידי מנהיגות כלכלית ומוניציפאליים ויותר בממשלה גם והשפה מתחילה להיות שונה. מבינים שהשפה שלנו היא שפה בעלת חשיבות אדירה, שאי אפשר לנטוש אותה ואי אפשר להתעלם ממנה ואנחנו לא מקצוע הולך ונעלם אנחנו מקצועות בקדמת הבמה. אני חושבת שאם ישבנו בספסלים האחוריים אנחנו היום לגמרי בספסלים המתקדמים ואי אפשר בלעדינו ובטח אנחנו רואים את זה עכשיו, אנחנו נדבר על זה על העסקים הקטנים.

איתמר: התחלתי, זהו, אני רוצה לגעת איתך באמת בעסקים הקטנים, כי התחלתי ולהציג אותך ולהגיד שהקמת משרד עצמאי בשנת 1984 שזה לפני הרבה שנים.

איריס: לא צריך להזכיר את זה כל הזמן שזה קשה גם ככה, זה לניסיון אתה יודע, שבסוף מה שחשוב וזה גם זה נושא ובעיקר עכשיו כשאנחנו עוסקים מאוד מאוד בצעירים הלשכה ממוקדת צעירים, הראש חייב להישמר צעיר ולהישמר גם יותר מזה להבין איך חושבים הצעירים? מה הצרכים של הסטודנטים? ואגב פה אני אציין וזה הזדמנות מאוד גדולה – אנחנו רושמים בחינם ללשכת רו"ח לכל השירותים את הסטודנטים מהרגע שמתחילים ללמוד ראיית חשבון. למה? כדי לעזור להם בהשמה בהתלבטויות לתת להם את כל המידע המקצועי כל השירותים, כולל מועדוני הצרכנות, אפילו של הלשכה הכל כדי ללוות אותם כי הם כל כך חשובים לנו. כל כך חשוב לנו שהם יעברו את הדרך הקשה הזאת, זה לימודים מאוד קשים ואנחנו לא מוותרים על מצוינות וכן יבחרו גם את הדרך. בגלל מגוון הדברים – שיבחרו את הדרך הנכונה.

איתמר: אז זהו, אז אני חושב גם בהקשר שלך ובקשר לאיך שנראה היום סטודנט ראיית חשבון או מישהו שאך זה סיים את חוק לימודיו וקיבל רישיון והסמכה, זה נראה לי חתיכת אירוע להיות היום רואה חשבון עצמאי, זה יש לך מגוון שלם של עיסוקים והכלים הטכנולוגיים גם אולי קצת מאיימים עליך למשרדים יותר גדולים שיש להם יותר מוניטין וזה יותר קל להטמיע את הכלים הטכנולוגיים האלה אולי. איך זה להיות היום רואה חשבון עצמאי צעיר שרוצה כמו איריס שטרק להקים משרד עצמאי כשהוא מסיים את הלימודים שלו?

איריס: אז ראשית בשביל זה שנתיים סטאז׳ לא סתם יש שנתיים כאלה של לימודים שהם בעצם עבודה תוך כדי לימוד, אתה מרוויח המון, אתה נחשף לתוכנות ולכללים ולתחומי העיסוק גם למה מדבר אליך – אחד אוהב מיסים, אחד אוהב חשבונאות וביקורת, אחד רוצה להתעסק עם גופים גדולים. ההתמחות היא הזדמנות בלתי רגילה לחוש את הכיוון שלך מעבר, כי בלימודים אתה לא באמת יודע. עכשיו כשאתה פותח משרד ויוצא לדרך, א׳ צריך את הבשלות, מי כמוך כעצמאי יודע שעצמאי זה אדם שגם צריך להביא לקוחות וגם לגבות כסף וגם לשווק ולעשות הכל ולהיות מקצוען מהשורה הראשונה כי אחרת לא יבואו אליך זה אתגר מאוד גדול אז קודם כל צריך להחליט שרוצים להיות שם, למי שנמצא שם, בעיניי הכללים – אם הייתי מתכננת עכשיו את הטיפים שמה שליווה אותי לאורך כל הדרך אז אני אומר ככה – קודם כל להיות מקצוען. אתה לא יכול למכור אוויר לאורך זמן, אומרים על הפרייארים וזה… אני לא מאמינה בעניין הזה. אם אתה מקצוען ויש לך ערך מוסף – אנשים יבואו אליך. הדבר השני זה שירותיות: לקוחות רוצים אותך מהבוקר כשהמשרד פתוח מהבוקר עד הערב, שתהיה זמין להם בכל אמצעי – בוואצאפ, במייל, בזה, העולם הטכנולוגי גורם לציפייה של הלקוח למצוא אותך בכל אתר שהוא אז לדעת להיות נוח ושירותי. לדעת שאתה מסוגל לספק את התשובות הנכונות וגם אם לא יכולת לענות – להבטיח זמן מוגדר ולתת את המענה.
הנושא של אקטיביות: אתה לא נמצא עוד היום במקום שבו אתה מחכה שהלקוח ישאל אותך – אתה היוזם, אתה בא ואומר: אני רואה את מצבך ואני רואה מה אתה צריך ולכן אני מציע לך. כלומר האקטיביזם הזה של לבוא ללקוח, לבקר אותו במקום העסק, לפגוש אותו, לתת לו את הערך המוסף שם. להביא ממה שאתה יודע ולמדתי את הכלים הכי טובים ללקוח – למצות איתו את המענקים שמגיעים לו, לעשות את הדברים האלה גם לשתף פעולה ברשתות עסקיות עם נותני שירותים. תמיד להתחבר עם אנשים מקצועיים, בגלל שאנשים מקצועיים שגם אתה אם תמליץ עליהם אתה תיכשל כי ברגע שהמלצת על מישהו לא מקצועי – זה לא טוב אבל רשת עסקית טובה היא רשת שגורמת לך לתת לקוחות, להביא לקוחות ולהטוות את הרשת הזאת שהיא מאוד חשובה. אתה לא יכול להסתגר בדלת אמותיך ולצפות שיקרה לך.
אני חייבת גם להגיד שפעילות ציבורית וגם פעילות וולונטרית, כמו שאני עשיתי אותה לאורך השנים, היא מאוד מאוד חשובה כי הפעילות הזאת – אתה נותן ואתה גם מקבל. זה שומר עליך בחזית הידע, להתעדכן כל הזמן, להיות חבר בלשכת רואי חשבון שמשדרים לך כל הזמן את הידע היום אנחנו תומכים מקצועית, בכל שאלה פרטנית ורוחבית של רו"ח אנחנו נלחמים על בעיות. כשיש רו"ח מהשטח לא משאירים אותו לבד גב של לשכת רו"ח גב מקצועי גב תומך גב שלא גורם טעויות כי מהיום אתה לא מעודכן ואתה לא יודע שתגרום נזק ללקוחות שלך ואי אפשר להיות מעודכן היום לבד. כמות המידע שזורם את מכל המקומות החקיקה מס הכנסה ביטוח לאומי חשבונאות ביקורת – אתה לא מסוגל לעשות אותה אם אין לך גב תומך וגדול. הנושא של מוניטין – איך אתה בונה מותג? מוצר עם תג, שהוא מוצר שיש לו ערך? איך אתה בונה התמחות? אתה לא יכול לדעת על כל היום, אתה מנסה לספק את הכל, אבל בוא לא נשלה את עצמנו – אם אנחנו רוצים להתמחות וזה לא משנה אם זה משרד פרסום או אם זה ראיית חשבון, אז גם אחד הדברים שאותי מאוד חיזקו זה מערכת האמון עם חברים רו"ח – קודם כל לכבד אותם. לא לקחת ולגזול, אלא מתוך כבוד ואז גם אני מתמחה בדבר אחד. יש לי המון אינטראקציות והמון עבודות שקיבלתי מרואה חשבון ואני נותנת בגלל שכל אחד מאיתנו לפעמים זה ניגוד עניינים לפעמים, אז הרשת הזאת של רואי החשבון היא רשת מצוינת היא גם עוזרת לגייס עובדים, להמליץ, ועוד דבר – תמיד להיות בצומת שאתה עוזר. אם אתה לוקח את המקום שלך שבו אתה מחובר, אתה עושה, ואתה תעזור זה חוזר אלינו בענק הנתינה הזאת, היכולת הזאת להיות במוקד שבו סיעת לאנשים – אין לה מחיר, אין לה מחיר והיא היא מאוד מאוד נכונה. אז זאת אומרת, כל הנושא של התנדבות ועשייה בקהילה חושפת ועכשיו, זה בכלל לא משנה אם אתה בחדר כושר – אתה יכול למצוא את הלקוחות שלך אם אתה נמצא סתם בדרך או בגן או עם הילדים, או עם זה ברגע שאתה אומר ״יש לי עסק, יש לי מה לתת, יש לי ערך מוסף״ זה לגיטימי לגמרי לחלוק ולתת את הידע, לכתוב ניוזלטרים מעניינים, לכתוב כתבות מעניינות – הכל אפשרי כשיש לך ערך מוסף. אז מי שרוצה להקים עסק יכול להקים את העסק לבנות אותו נכון, להיתמך על ידי הלשכה, לפעמים גם יש רו"ח שעוד לקראת פרישה ורוצים לבצע העברה בין דורית – גם בזה אנחנו מטפלים. למצוא אולי את שיתוף הפעולה הנכון שיקפיץ במקפצה אז הכל פתוח.

איתמר: אני חייב להגיד שאני עצמאי, לא בתחום ראיית החשבון ועל כן ואני יכול להעיד ביניהן טיפ או בהסכמה משושה הטיפים האלה טובים לכל העצמאים שמאזינים לנו בימים האלה להיות שירותיים וגמישים ולנסות ולחשוף את עצמך באמצעים אחרים, כמו עבודה בקהילה ולהיות אקטיביים מאוד התחברתי.
מה שלוקח אותי לשאלה הבאה, שהיא נוגעת לתקופה הזאת: את מתארת פה ובצדק מציאות שדורשת פתרונות של שיתופי פעולה, וכי אנחנו לא יכולים הכל לבד. אז באמת, תקופה מאוד מורכבת. היום קוראים לזה ׳פתרונות היברידיים׳ שאנחנו צריכים למצוא כמה שיותר גורמים כדי להתמודד עם הפתרונות הגדולים, עם האתגרים הגדולים, שמלווים אותנו – הקורונה, זה, אני רוצה שניגע בדברים היותר פרקטיים של זה שמעניינים את המאזינים שלנו: מענקים – כן או לא? איך להתנהל בימים האלה? מה עובר על רו"ח בימים האלה? יש לי המון שאלות ואני מזמין אותך לקחת את זה.

איריס: בשמחה! אז ראשית, אנחנו פתחנו פה מהרגע שהתחילה הקורונה פתחנו חמ״ל עם צוות מקצועי, ואני חייבת לומר שאני עסוקה בזה מהבוקר ועד הערב, כדי לקבל את החקיקה, את הצעות החקיקה, להגיב עליהם, לתרגם אותם למשהו יישומי, כדי שמחר תהיה טבלה ובטבלה יהיה בדיוק כתוב מה המענק? עד מתי אפשר לקבל אותו? לא לפספס את המועדים.
תחשוב שאם אתמול כבר לא יכולת לקבל מענק על חזרת עובדים מחל״ת לחודש אוגוסט – עד מוצאי שבת זה היה היום האחרון. אם אני רואת חשבון ולא עזרתי ללקוחות שלי למצות, אז יש בעיה. לכן היא ניגשנו את כל המענקים הקיימים. היינו בסיטואציה לשלוח את המידע מאוד בצורה פשוטה, שרואה חשבון יכלו לקחת אותו ולהפיץ את החומר הזה ללקוחות שלהם, לגרום מיד להעברת המידע. סיפקנו כל תשובה כל קושי אנחנו נתנו פה חשבון שבא ולא הצליח לקבל את המענק ללקוח שלו. קיבל תשובה ממס הכנסה רשות התעסוקה על מענקים כאלה יש לנו עכשיו את המענקים חדשים שהם עוד רשות נוספת של של המעוף, של משרד הכלכלה אתה לא יודע בכלל לאן לפנות אתה לא יודע עם מי אתה צריך לדבר. אתה גם לא יודע, מגוון המענקים, התקופות השונות, כל הזמן בשינוי. אז מוקדי הסיוע שלנו, הנטל הבירוקרטי מול הרשויות, שאנחנו התערבנו אחד אחד גם שינינו דפוסים, שינינו לרשויות צורת עבודה, שינינו חקיקה, שינינו תקנות. אנחנו אקטיביים בצורה יוצאת דופן. אנחנו הכי משפיעים, שותפים בוועדות הכספים של הכנסת, האוצר רוצה לשמוע אותנו מתאחדים עם ארגונים אחרים כדי להוביל וגם לתת להם את החומרים שלנו. כל הדברים האלה וכמו שאמרנו – סריקת הדוחות, שאפשר לסרוק, שאפשר לחתום דיגיטלית ולא צריך להגיע ולעמוד בתור ברשויות.
היינו חלק מאוד אינטנסיבי מול כל הרשויות – להנגיש את הכל דיגיטלית, שהדברים יהיו מתקדמים. אני יכולה לומר שמגוון השירותים שאנחנו מציעים, אנחנו בדופק של העסקים והעסקים הקטנים שהם ליבת הפעילות של המשק. לא יעזור, הם העסקים שמעסיקים, הם הקטר. אנחנו היינו להם חוד החנית במלוא מובן המילה. אני לא יודעת מה היו עושים בלעדינו. בעצם, התחושה שלנו שאנחנו עמדנו שם. אנחנו גם היינו חיוניים, אנחנו הוכרנו כמקצוע חיוני, להבדיל ממקצועות אחרים, שאני לא אמנה פה, אבל אנחנו כל הזמן עובדים. לא היה לנו יום אחד של הפסקת עבודה, כי הבינו שבלי רואה חשבון אי אפשר.

איתמר: זה מה שקורה היום לרו"ח, שהם עובדים פשוט נונסטופ, לא זה איך זה?
איריס: זה מאוד קשה אני חייבת להגיד שאני, אני חושבת שהעסקים לא מספיק מבינים את כובד האחריות שמוטל עלינו כרואי חשבון, כי לקחנו על עצמנו בסך הכל להיות חיוניים. אתה לא חייב. הייתה עליי תרעומת גדולה מחלק מהאנשים – מה פתאום אנחנו חיוניים, אנחנו לא צריכים להיות. אבל אחרי זה הפך לברכה לעסקים וגם לרואי החשבון שלא שבתו. אבל הנטל, גם הנפשי, הועמק בגלל המועדים, בגלל המצוקה של הלקוחות שלנו. כשאתה רואה לקוח שלך מתקשה למכור ונמצא לקוח פורח ופתאום הוא מתדרדר ואתה צריך לעזור לו בתוכנית הבראה, להימנע מפשיטת רגל במצב של משא ומתן הבנקים, אתה מבין בנושא של העובדים – חל״ת לא חל״ת, לפטר, לא לעשות, רמת השאלות היא מטורפת ואתה בסך הכל רוצה, גם שעסקים ישרדו, זה גם חלק מאוד גדול. תסתכל כמה עסקים קטנים פשטו את הרגל – נמצאים בחדלות פירעון. אסור לנו להגיע לשם! ההתמודדות היא, אנחנו שורפים את העשור הקרוב ואנחנו בחזית. אם ישמעו יותר ויותר את רואה החשבון כולל במטה המשפט, לאלה שכבר הגיעו, הרי מה קורה כשאתה מגיע לחדלות פירעון? צריך, יושב השופט ואומר ״אני רואה את העסק. לאן לקחת אותך? לבית הקברות? למכור? לפרק? לממש? או לתת לך את מה שנקרא צ'אפטר 11? את השירות הזה, לתהליכי שיקום והבראה. מה הפוטנציאל פה הרי מה דואג החוק? ומה דואג השופט? אומר ״אני רוצה להבטיח שהנושים יקבלו את חלקם, שלא יהיה מצב שבו הרענו את המצב, שבכלל יש סיכויי שיקום. אנחנו באים ואומרים בצורה מפורשת: ״לנו יש את הכלים לדעת הזאת אנחנו יודעים לקחת את הדוחות הכספיים, את הנתונים, ולדעת מה הערך החבוי שבהם כדי באמת לדעת אם יש סיכוי ונהיה גם מספיק אובייקטיביים״ כי לרואה חשבון יש די.אנ.איי של אי תלות. אנחנו שאנחנו אומרים משהו – זה כלפי כולי עלמא, זה כלפי כולם. זה אומר שזו חוות דעתנו, ככה אנחנו חותמים על הדוחות הכספיים. אנחנו נבוא ונגיד ״רגע, תנו לנו לבדוק, אנחנו נגיד לכם לשלוח את זה לצד הזה או לצד הזה. ולכן גם הרגשנו שלראשונה, אם תמיד השופטים ידעו לדבר בשפה המשפטית, הם כולם מבינים היום שצריך לדבר בשפה חשבונאית, כלכלית. שפה של שיקום, שפה של החייאה. שאגב זו מהות החוק, שזה חוק חדש שבא לשקם כלכלית. אז אני חושבת שכולם משתנים, אני גם אומר שאנחנו כלשכה, כל המכרזים של המדינה לחשבונאות וראיית חשבון ורוצים אותנו בכל מקום, לביקורת, לביקורת פנימית וכולי – אנחנו משנים את תנאי הסף, כדי שיורחבו למשרדים ביתיים, גם למשרדים קטנים. כי אנחנו מאמינים שהאיכות נמצאת בכל גודל. דיברת על עסקים, אני רוצה שגם רואה חשבון צעיר שעוד לא מנוסה כל כך הרבה שנים – יוכל להתמודד בעבודות מדינה. לכן אנחנו תוקפים, במשמעות, כל מכרז שיוצא מרחיבים וגם מפרסמים לכל החברים. מרחיבים את תנאי הסף, כדי שלא יהיו דרישות מטורפות. אני רוצה, שהמדינה צריכה לעודד לפי החוק עסקים קטנים ובינוניים ולכן אנחנו משנים, נאבקים גם על שכר טרחה ראוי, כדי לספק את כל מה שתיארנו – עם כל התוכנות עם האחריות עם כל זה ולהעסיק עובדים ולשלם להם משכורת נאותה וזה מחוייב המציאות לשלם משכורת נאותה ולא שכר לא ראוי, ואני חייבת להגיד, לשמחתי הרבה, כל מי שאנחנו פונים אליו גם במדינה למרות התקציב – מבינים ומשנים את תנאי הסף, מכרז אחר מכרז בלשכה מאוד פעילה. משנים את התנאים ובזכות זה הרבה יותר אנשים משתלבים ואתה יודע, השגנו גם את חוק חובת המכרזים כי בעצם נתנו אפשרות הרבה יותר רחבה.
איתמר: חוק חובת המכרזים בעצם, מתיר, אם אני מבין נכון, תקני אותי אם אני טועה – פותח בעצם את אפשרויות המכרזים כלפי כמה שיותר אנשים.

איריס: אמור לתת הזדמנות עם דגש בחוק גם לעסקים של נשים בבעלות נשים ועם דגש לעסקים קטנים ובינוניים ועם דגש לשמירה על היכולת, גם לא ליצור תנאי סף שהם מיותרים – לשים 20 רואי חשבון במקום שבו אתה נותן עבודה עם חצי משרה של רו"ח. למה ליצור את זה? למה להגביל? כל המהפכות האלה כל הזמן קורות, למשל – הנושא של חיסיון ניירות עבודה של הלקוח – אנחנו בעצם, יש לנו הבהרה חד משמעית, שאי אפשר לפלוש, שאנחנו אוספים ראיות ביקורת. אני באה לבדוק את העסק שלך – אני חוקרת, אני מטילה את הספקנות, כי אני רוצה להביא לדו"חות כספיים אלה שאני חותמת בחוות הדעת שהם יהיו ראויים.

איתמר: ולהסתכל על פקיד שומה ויגיד ״איריס שטרק, אני יודע שהיא אישה רצינית ואם היא חתמה היא סיווגה נכון״.
איריס: אני לא רוצה שהוא יגיד ״איריס שטרק״ אני רוצה שהוא יגיד רו"ח שחתם – אני יכול לסמוך עליו. זה המהות של המקצוע. ולכן בעצם, אני רוצה גם שוויון אגב, אני באמת – זה אחד הדברים שאנחנו פועלים מול מס הכנסה שוויון מול כולם שלא יהיה מצב שיש מייצגים כאלה שמקבלים יותר או פחות, אנחנו מאוד מאוד מקפידים על זה ובעניין הזה – תיק ניירות העבודה שלנו זה בעצם תיק הראיות שבחנו ובדקנו ומצאנו מסמכים לתעד כדי שלנו תהיה את היכולת הזאת לשים את חתימת היד. עכשיו זה תיק שלנו זה תיק שאנחנו פועלים לפי הכללים שלנו אבל הוא התיק שעומד עלינו כדי להוכיח לעצמנו שחתימת ידינו שאחרי זה הדוח הזה ילך לבנקים ולמס הכנסה וחלק לבורסה ולרשות ניירות

איתמר: מחזיקה מלט.

איריס: ממש ככה. היום באים למקצוע מתוך סקרנות, ספקנות, מתוך רצון לבסס כדי גם לעזור לך כי לפעמים אתה מגלה שהלקוח שלך חושב שמשהו בסדר והוא לא בדיוק סיפר לך את כל הדברים לא בגלל שהוא רצה להסתיר הוא לא חשב שהוא צריך לשתף וזה היה מאוד מהותי ואם היית יודע התמונה מאוד משתנה. ואנחנו ראינו את זה בגילויי מס הכנסה שאנשים שכחו חשבונות בנק בכל מיני מקומות וכל מיני דברים ולכן התפקיד שלנו הוא אקטיבי. לא עוד מה שנקרא ׳כלב שמירה׳ אנחנו היום כלב ציד אנחנו בעצם היום מסתכלים, בוחנים, שואלים ולכן יכולים להתייחס לעוצמה שלנו ולדעת שמה שאנחנו עושים אנחנו עושים מתוך רצון שכל בעלי העניין ידעו עם דאגה כמובן ללקוח הנחייה ללקוח וכל הדברים האלה.

איתמר: אני רוצה לקראת סיום, לדבר איתך על יום רואי החשבון ומעמד המקצוע בעוד 10 שנים מהיום, נאמר, את מתארת פה ובצדק המון המון שינויים שקורים, דיגיטליים, כאלה ואחרים ואני מניח שכמו כל מקצוע אחר, אז מפחדים קצת האוטומציה והדיגיטציה וכל מה שכרוך בזה ואומרים ״אולי אנחנו, יתבטלו חלק מהמשרות, נצטרך פחות מנהלי חשבונות, נצטרך פחות וואטאבר״, למרות שאת מתארת, בצדק, את עוצמתו של התפקיד ואת עוצמתו של המקצוע בימים האלה – איך אתם מתמודדים עם זה ואיך אתם רואים, איך את רואה את המקצוע של רואה החשבון בעוד 10 שנים מהיום לקראת יום חגכם שחל עוד מעט?

איריס: אני חושבת שהמקצוע שההשתנות של המקצוע שתיארתי היא בדיוק המענה בהיערכות שלנו גם לעתיד. אנחנו כן, בכלל לא מפחדים מהטכנולוגיה ואני חושבת שזה הדגשתי את זה מהלימוד והלאה אנחנו ההפך – שותפים ורוצים לעסוק ביותר ויותר הורדת עבודה טכנית, סיזיפית, מול הרשויות, כדי ליצור למצב הנכון – למצב שבו אנחנו נעסוק בליבת התרומה שלנו ובליבת הדברים שאנחנו צריכים לעסוק בה. אני יכולה לומר שבשאיפות שלנו יש היום עוולה גדולה מאוד של העובדה שרואה חשבון שמייצגים בכל תחומי המס לא מייצגים בנושא מס שבח, לא יכולים לייצג, עושים את כל החישובים במיסוי, הרי מה זה מס שבח? זה רוח מקרקעין אנחנו עושים את הכל, אבל לא יכולים להיות במיצגים בגלל נקרא פוליטיקה קטנה של פעם וחקיקה. אני שואפת לתקן. אנחנו צריכים להיות בהגבלת האחריות

איתמר: שזה שמאים לא?

איריס: היום זה עורכי דין. הנושא של הגבלת אחריות – לא יכול להיות שאני בחתימת ידי יהיה מצב שבו יכולים לתבוע חלילה אם העסק כושל, לתבוע אותי בצורה שהלקוח לא יוכל לשלם, החברה תפשוט את הרגל, יבואו לרואה חשבון בגלל שלא הערת מול דבר כזה, הגבלת אחריות קיימת בכל המקומות בעולם חייבים. אם רוצים שאפשר יהיה לבטח אותנו ושימשיכו להיות רואה חשבון במקצוע אני חייבת להגיד שלא סתם עשינו את הרפורמה. היתה ירידה מאוד גדולה בכמות הלומדים מאחריות, מהנטל, הקושי העצום בלהיות בתפקיד – לכן הנושא של הגבלת אחריות הוא נושא מאוד חשוב. מעבר לזה אני חושבת שרואה חשבון בדירקטוריון עם הערך המוסף של המומחיות הפיננסית היא מאוד מאוד חשובה סביב שולחן הדירקטוריון, סביב ההנהלה. אני רואה היום את רואי החשבון הרבה יותר במוקדי קבלת החלטות ציבוריים, כלכליים, מוניציפליים, כדי בעצם להנהיג את השפה הנכונה והראויה אני חושבת שאנחנו במקצוע שישרת אותנו לאורך שנים רבות, המקצוע הזה קיים מימי התורה והתנ״ך ותמיד צריך, אין עולם בלי תקציב, אין עולם בלי ניהול פיננסי, בסוף הכל כלכלה. הון ופוליטיקה תמיד הולכים ביחד. מדיניות אי אפשר היום שדנים כל כך הרבה בתקציב המדינה, אנחנו מבינים עד כמה מסגרות התקציב, עד כמה השפה צריכה להמשיך ולהיות השפה החשבונאית המתקדמת. אני רואה אותנו באמת עוסקים הרבה יותר בליבת הערך המוסף שלנו וזזים אולי ממה שיש הרבה מאוד גם מול הרשויות שעדיין מציפות אותנו בדרישות טכנולוגיות, שגם הם יחד איתנו מתקדמים, גם הם יחד איתנו הולכים. אנחנו בעולם גלובלי. אנחנו נדבר יותר ויותר בשפות הבינלאומיות. אנחנו כבר נמצאים שם אנחנו כבר בקשר מול מדינות בעולם באמנות מס בינלאומיות, בהסכמים בין מדינות בכל הנושא הכלכלי, מדינת ישראל – היכולת שלה להתפתח הרבה מאוד בנושא הזה של העברת ידע, קבלת ידע ואנחנו שם אנחנו נלווה צמוד ואנחנו נהיה במנהיגות הזאת ואי אפשר בלעדינו.

איתמר: רואת חשבון איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון תודה רבה לך על הזמן

איריס: תודה רבה לך, תודה.