ניהול הוצאות שעוזר לעסק לצמוח. עם דנה מליניאק - מושג ירוק

חזרנו לדבר עם דנה מליניאק שהתארחה אצלנו באירועי האוקטוברפסט, והפעם על נושא ההוצאות של העסק –
עד כמה אפשר לנהל את ההוצאות שלנו? מהי אותה ׳קרן חירום כלכלית׳ שדנה ממליצה שתעשו? למה חייבים למשוך משכורת *קבועה* מההכנסות של העסק?
מה תפקידו של רו״ח שלך? ואיך נערכים כלכלית לגדילת העסק?
כל זה ושאלות נוספות (עם תשובות, כמובן) – בפרק החדש של הפודקאסט שלנו.

תמלול הפרק

איתמר רועי: עצמאים יקרים שלום לכם, אני איתמר רועי ואתם על מושג ירוק, הפודקאסט של חשבונית ירוקה, הבית של העצמאים. היום נדבר על ניהול הוצאות. דנה מליניאק, האורחת שלנו, היא מומחית רצינית בריבוי מקורות הכנסה וניהול כלכלי, והיא עוזרת לעצמאים רבים, כפי שהיא תכף תספר לנו, לייצב את העסק שלהם, לנהל את עצמם ולעלות על דרך המלך. אנחנו נמצאים בימים של שנה חדשה ואנחנו מודעים לזה שהפרק הזה זה קצת כמו שהולכים לקנות ציוד לבית הספר בחופש הגדול, מבטיחים לעצמנו שהשנה אנחנו כותבים במחברת בצורה מסודרת ואחרי שבוע, כדרך החיים, אנחנו שוכחים שהבטחנו את זה לעצמנו. אז הפעם, mind you, לא. הפעם אנחנו כאנשים מבוגרים, עצמאים מנוסים, לוקחים את עצמנו בידיים, מחליטים החלטה לשפר את ההתנהלות שלנו, קובעים מה בדיוק צריך לעשות כדי שיקרה, ותוך שישים יום, כפי שתכף דנה תסביר לנו, אם נתמיד נוכל לטפוח לעצמנו על השכם ולהיות מרוצים מעצמנו על זה שלא רק החלטנו לנהל את ההוצאות נכון יותר השנה, אלא גם אשכרה עשינו את זה. זה הפרק היום, וכמו תמיד ננסה לתת בו כלים פרקטיים שישמשו אתכם בחיים העצמאיים שלכם, זה זמן טוב להזכיר לכם להצטרף לקהילה שלנו, פשוט להיות עצמאים, לעקוב אחר הפודקאסט הזה באפליקציה שבה אתם מקשיבים, ולשתף את הפרק עם עצמאי אחר אם מצאתם שהדברים שלמדתם כאן עשו לכם שכל והביאו לכם ערך. זהו. הרחבנו בדברים, ועכשיו נתחיל. אהלן דנה.

דנה מליניאק: מה נשמע?

איתמר רועי: מקיבוץ כברי הרחוק.

דנה מליניאק: לגמרי.

איתמר רועי: אשר ליד נהריה.

דנה מליניאק: לגמרי. 

איתמר רועי: את מומחית לניהול פיננסי, נכון?

דנה מליניאק: נכון.

איתמר רועי: חלק מהשבוע את עובדת פה בתל אביב, חלק מהשבוע את עובדת מהבית, זאת אומרת שאת מכירה כל מיני מודלים של עבודה היברידית, עבודה מרחוק, עבודה ממשרד, עבור יועץ כזה, עצמאי אחר, מגוון של דברים, נכון?

דנה מליניאק: נכון.

איתמר רועי: והיום נדבר איתך על ניהול הוצאות.

דנה מליניאק: העולם החדש והעולם הישן.

איתמר רועי: העולם החדש והעולם הישן, אבל ההוצאות 

דנה מליניאק: תמיד יש הוצאות

איתמר רועי: תמיד יש הוצאות. תמיד ישנן. הקורונה, זה, העולם, את יודעת, בבלגן שלם, אבל הוצאות יש. 

דנה מליניאק: תמיד.

איתמר רועי: אז על זה נדבר. אפשר בכלל לנהל את זה? חוץ מזה שיש לנו הוצאות קבועות כמובן, אבל הזכרנו קורונה ובכלל יש דברים לא צפויים בחיים, עד כמה אפשר לנהל באמת את ההוצאות שלנו?

דנה מליניאק: מעולה. אז קודם כל, שאלה נכונה. תראה, כל בעל עסק שאני מכירה, רוב בעלי העסקים, זה לא כמו שכיר. אין לך עכשיו כל עשירי לחודש נכנס עשרת אלפים שקל. אתה בעצם נע מאיזשהם מחזורים, עסק הוא מחזורי. יש עונות טובות יותר, עונות פחות טובות. מה שאומר שקודם כל, ראשית כל, כדי להיערך לאתה יודע, לכל מצב שהוא, תשים כסף בצד. אני קוראת לזה קרן חירום כלכלית וזה חייב להיות לבעל עסק. חייב להיות גם בבית, חייב להיות לבעל עסק. לשים קודם כל כסף בצד שישמש אותך על כל צרה שלא תבוא, בוא נקרא לזה מס הכנסה ומע"מ. אם כבר.

איתמר רועי: בוא נקרא לילד בשמו.

דנה מליניאק: בדיוק. אבל חוץ מהם, כל הוצאה שלא צפית, תצא משם.

איתמר רועי: יפה, אז את אומרת לי כבר איזשהו כלל אצבע שהוא לא מסובך מדי, הוא כלל שכל אמא אומרת לבנה, לבנה ליום שחור. 

דנה מליניאק: בדיוק. 

איתמר רועי: לשים כסף בצד. עזוב, לפני המיפוי, לפני התלך, התסתכל מה אפשר להוריד, מה אפשר לקצץ, מה זה, קודם כל תצא מנקודת הנחה שצריך להשאיר כסף בצד.

דנה מליניאק: אמת.

איתמר רועי: יש איזה אחוז מסויים מהמחזור שאת ממליצה, או שזה משהו שהוא רנדומלי?

דנה מליניאק: אני תמיד אומרת מספר חודשי מחייה של העסק. זאת אומרת אם אתה רגיל לקבל בעסק נניח הכנסות של עשרים אלף שקל, שים לך איזה שלושה חודשים בצד, שתהיה רגוע. זה גם לא רק כלכלי, זה גם רגשי. אני ראיתי מלא בעלי עסקים שהבעיה העיקרית שלהם, וזו הבעיה של עסקים, זה תזרים. 

איתמר רועי: רגע, אבל לפני התזרים, אמרת רגשי. 

דנה מליניאק: הרבה פה רגשי.

איתמר רועי: זהו, זה עניין נורא רגשי לנהל הוצאות, אתה הרבה פעמים משוכנע שדברים בצורה רגשית כזאת או אחרת אתה צריך אותם, או שאיך מפרידים בין הרגש לבין השכל? מה הפרקטיקה?

דנה מליניאק: תראה. קודם כל, עסק זה משהו מאד מאד רגשי, אתה מאד מאד נקשר אליו ואני בטוחה שאתה גם לא אוהב לנהל את העניין הכספי שלו. זה כבר משהו שהופך להיות מבאס ממש. אבל אני אומרת דבר כזה, תראה. יש system של איך אתה עובד בעסק שלך, זה לא יכול להיות רגשי. זה חייב להיות כלכלי וזה חייב להיות רציונלי. זאת אומרת בוא נחשוב רגע על הכסף, על ה-flow רגע, בוא נדבר שניה רגע קצת על כמה כללי אצבע אולי לתת לחבר'ה קצת על ההתחלה איזה משהו חשוב. קודם כל, לנהל נכון זה להפריד בית לעסק. תחשוב שאתה עובד בעסק שלך. כמו שאתה לא מצפה שאלביט, כי אתה שכיר באלביט, יערבבו את החשבונות של אלביט עם החשבון שלך בבית, אותו דבר. העסק שלך, כפתור ופרח כעסק, לא יכול להתנהל כמו הבית שלך, זאת אומרת לא יכול להיות גם ערבוב בין הבית לעסק.

איתמר רועי: חסכת לי שאלה.

דנה מליניאק: בדיוק. כי זה שאלה חשובה. אז קודם כל אני אדבר ואז אני אחזור לשאלה שלך. אז קודם כל אתה מפריד את החשבונות. בסדר? אז כשאני אומרת לשים כסף בצד, זה קודם כל בחשבון העסקי. זאת אומרת אם דיברנו על לשים כסף בצד, תשים את זה בחשבון העסקי שלך, שיהיה לך לטווח של המחייה של העסק. אתה צריך לשלם משכורות, לא צריך לשלם משכורות, פתאום יש קורונה, פתאום אין, דברים מהסוג הזה. בסדר? עכשיו, כשיש לך את זה, כבר רגשית קודם כל, אתה יודע, אנחנו כבעלי עסקים, אני באמת בעלת עסק כבר כמה שנים טובות, אתה קשור מאד רגשית לעסק, וכשאתה ביום שחור העסק נראה יותר שחור ויש גם מצבים שאתה אפילו לא רוצה להגיע למצב הזה, לשנוא את העסק. אבל זה קורה כשאין לך תזרים. אז אם אתה נערך וחושב לפני כן,

איתמר רועי: כן, זה הנקודה? לא לקוחות, לא זה, אתה שונא את העסק כשאין לך תזרים?

דנה מליניאק: כשאתה לא יכול לשלם למישהו ואתה מרגיש חנוק, אתה כאילו ישר עולה לך למה אני צריך את זה בוא נלך להיות שכיר ובעשירי לחודש תכנס לי משכורת by hook and by crook. כאילו, זו מחשבה מאד טבעית ואני מתרועעת עם הרבה בעלי עסקים ובעלות עסקים וכן, כשיש יום שחור לפעמים אתה חושב את זה. אני לא. אני מאוהבת בעסק שלי קשות, אבל זה בגלל שאני באמת, אתה יודע, אתה צריך להיות יזמי. ככל שאתה יותר יזמי אז אתה אוהב את העסק שלך יותר. טוב, אנחנו ככה גולשים לכל מיני עניינים אחרים.

איתמר רועי: לא, זו האמת.

דנה מליניאק: אבל זו האמת, בדיוק. אז יש בעסק אתה יודע, את הדברים הרגשיים, את הדברים שאתה אוהב לעשות, ליצור, ליזום, אני בטוחה שכולם מתחברים עכשיו לדברים האלה. 

איתמר רועי: המאזינים שלנו בטוח.

דנה מליניאק: בטח. בדיוק. ובצד השני אבל יש את החלק של הניהול כספי שאי אפשר להימלט ממנו. וכשאתה מנהל את זה נכון אתה רואה ברכה בעסק. שזה תזרים, שזה ניהול הכנסות והוצאות, כל הדברים האלה. 

איתמר רועי: למדתי ממך כבר שני דברים. אחד שכשאין תזרים שונאים את העסק, והשני שצריך להפריד הוצאות. הבית הוא הבית, העסק הוא העסק. 

דנה מליניאק: נכון. אני אגיד לך אפילו יותר מזה, בוא נמשיך לאיך אתה עובד. 

איתמר רועי: כן.

דנה מליניאק: בסדר? הפרדת את ההוצאות. אני נוהגת כבר שנים להעביר לי משכורת מהחשבון העסקי לחשבון הפרטי. כי תכף ישאלו המאזינים, אם היו ככה פה נמצאים, היו שואלים אותך, אבל מה, איך אני מנהל את הבית שלי כשהעסק שלי פעם עולה ופעם יורד? אז זהו, שזה לא קשור. כשאתה מנהל את העסק ואתה שם, מכניס כל הזמן, ויש לך את הקרן חירום הזאת שציינתי, אתה מעביר כל חודש סתם דוגמא, חמש עשרה אלף שקל. לא משנה אם העסק מרוויח יותר, מרוויח פחות. אתה חמש עשרה אלף שקל מקבל משכורת. כל היתר נשאר בעסק. אתה יכול להשקיע חזרה בעסק, אתה יכול להשאיר בצד, כלומר אתה ממש מנהל את זה כמו משהו מופרד לחלוטין. 

איתמר רועי: שאלה רגע, אני פותח סוגריים. את ממליצה לשנות את המשכורות באופן תכוף? כלומר המשכורת היא נגזרת בהכרח של איקס מהמחזור שלך, או לצורך העניין, יכול בחודש אחד למשוך איקס כסף ובחודש אחר למשוך איקס פלוס וואי כסף, ממש חודש אחרי, או שאת אומרת תעשה את זה בצורה

דנה מליניאק: לא. המשכורת לא זזה. זה גם טעות אגב, לשנות, כי מה שיקרה לך אם תשנה כל הזמן, תרוויח יותר. וואלה, הבית יקבל יותר, ברור. אתה כאילו תרצה לצ'פר את עצמך. לא. אתה הולך לרואה חשבון, רואה דוח רווח והפסד, רואה נניח שהרווחת לפני שנה מאה עשרים אלף שקל רווח, לא מחזור. בסדר? חשוב שבעלי עסקים ידעו את השורת רווח ולא את המחזור. הרווחת מאה עשרים אלף שקל, זה אומר שאתה יכול למשוך הביתה כל חודש עשרת אלפים שקלים. זהו. זה מה שאתה עושה. אוקיי? רק משורת הרווח, אחרי שאתה משלם את ההוצאות. עכשיו ברור שאם אתה רוצה להשקיע בעסק שלך אז אתה תיקח הביתה חמשת אלפים שקל וחמשת אלפים שקל נוספים תכניס בחזרה לעסק. אבל זה משהו קבוע. זה לא משהו שמשתנה.

איתמר רועי: לא משחקים עם זה.

דנה מליניאק: לא.

איתמר רועי: כאילו תתנהגו לעצמכם כמו שהייתם מתנהגים אם הייתם שכירים, תלכו לבקש מעצמכם העלאת שכר.

דנה מליניאק: נכון, כי

איתמר רועי: ובזמנים יחסים לגיטימיים, כלומר מתי שהולכים לבקש העלאת שכר.

דנה מליניאק: שזה פעם בשנה.

איתמר רועי: פעם בשנה, פעם בשנתיים, פעם בכאלה.

דנה מליניאק: נכון, ולמה? למה באמת? בגלל שהנטייה הטבעית שלנו, אני מכירה את זה מכל בעלי העסקים, במיוחד עסק שמרוויח הרבה מאד בבת אחת, נגיד עסקאות נדל"ן למשל או דברים כאלה שאתה פתאום מרוויח בוכטה, אז אתה אומר מה, עבדתי קשה, הרווחתי יפה

איתמר רועי: מגיע לי.

דנה מליניאק: עכשיו אני אקח הביתה בוכטה. עכשיו, אתה לא חושב על היום השחור. זה מה שקורה הרבה פעמים אחר כך, אתה יודע, ואז נוצר מצב הפוך. ואז מה אתה עושה? אתה לא רוצה להיות במצב הזה. 

איתמר רועי: אז סגרנו את הסוגריים. ולמדנו בחלק הזה שאת אומרת לא לשנות באופן תכוף. להסתכל על זה בצורה יותר מרחבית, לאורך זמן, לבקש מעצמנו העלאה. 

דנה מליניאק: בדיוק. אתה שכיר של עצמך, קודם כל. 

איתמר רועי: כן. אוקיי. אם אני צריך לבנות לעצמי, אנחנו בתחילת שנה חדשה. ואני רוצה לבנות לעצמי סדר פעולות, לצורך העניין, כדי להיערך נכון מבחינת ההוצאות שלי, בשנה הקרובה. מה סדר הפעולות שלי? אני צריך לפנות לרואה חשבון, אני צריך להיכנס לדוח של חשבונית ירוקה, להוריד את הדוחות ולהסתכל ולסמן, מה ה– action itemsשלי שאני צריך כדי להיערך לדבר הזה בשנה שתבוא?

דנה מליניאק: אז קודם כל פשוט, לנהל תקציב. תוריד לך לאקסל את כל הדברים שאתה רגיל כל חודש לשלם. אגב, זה גם טוב למעקב בשבילך, אם אתה רגיל לשלם נניח כל חודש לחשבונית ירוקה, ואתה משלם, סתם אני זורקת, שבעים שקלים, אגב אם פתאום אתה רואה חשבונית יותר יקרה זה פתאום מעורר לך, בחשבונית ירוקה זה לא יקרה, אבל באמת ככה אתה קודם כל עולה על באגים. אבל אז גם אין לך פספוסים להגיש לרואה חשבון דוחות או אתה יודע, את החשבוניות וכל זה, יש לך בעצם באקסל פשוט רשום לך כל חודש מה אתה מוציא. ויש דברים, רוב הדברים חוזרים על עצמם. אתה מוציא כל חודש אותו דבר. אז קודם כל אתה רושם את זה. ואתה מגלה מה ההוצאות שלך. מרבית העסקים שאני מכירה לא עושים את זה. כלומר לא רושמים באיזשהו אקסל או דף, כל אחד ומה שבא לו, רגע, כמה אתה מוציא? כלומר אנשים יודעים את המחזור שלהם, פחות יודעים את ההוצאות שלהם, ועוד פחות פחות יודעים את הרווח. אני רוצה שתדע שנכנס לך כל חודש איקס כסף, ואם אתה לא יודע איקס כי זה מחזורי אז כמו שאמרנו מקודם, אתה עושה את זה ממוצע שנתי, ואני רוצה שתדע גם מה ההוצאות שלך. זאת אומרת חשוב כל פעם לעקוב אחרי ההוצאות, בעיקר לעקוב אחרי החשבוניות, אם אתה עושה לך תקציב כזה אז אתה יודע שכל חודש אתה משלם לא יודעת, איזושהי תוכנה, תוכנת זום, בסדר? אתה צריך לעקוב שאתה מקבל כל חודש חשבונית. אם לא קיבלת חשבונית אתה צריך לפנות, כאילו אז אתה לא מגיש את זה בהוצאות לרואה חשבון וחבל, אתה משלם יותר מיסוי.

איתמר רועי: אז קודם כל זה לנהל תקציב.

דנה מליניאק: נכון. וסדר בתקציב.

איתמר רועי: וסדר בתקציב.

דנה מליניאק: נכון.

איתמר רועי: זה שני הדברים המרכזיים שאנחנו צריכים לדעת. 

דנה מליניאק: נכון. נכון.

איתמר רועי: אחרי זה, מה ההתנהלות שלי מול רואה החשבון? לצורך העניין, הרבה פעמים בתחילת דרכי כעצמאי, לא הבנתי כל כך את תפקידו של הרואה חשבון. האם הרואה חשבון הוא עוזר לי לנהל את התקציב שלי ואת ההתנהלות היומיומית שלי, או האם הוא עושה לי את ההנהלת חשבונות, מגיש את הדוח השנתי למס הכנסה, ומדי פעם כשיש לי התייעצות איתו לגבי גיוס עובד, דברים כאלה, תלושים, כזה, אז אני מדבר איתו. אבל מעבר לזה, אני צריך, אני צריך לצפות ממנו לאיזו מעורבות כזאת? אני צריך לדרוש ממנו לעזור לי בניהול התקציב? או שזה בעל מקצוע אחר?

דנה מליניאק: לא, אז קודם כל התפקיד הרשמי של רואה החשבון, הוא מייצג אותך כלפי הרשויות. 

איתמר רועי: אוקיי.

דנה מליניאק: צריך להבין שהפנים שלו, זה איך אתה מיוצג כלפי הרשויות. אפילו אגב זה נקרא רואה חשבון מבקר, שכאילו הוא צריך לבדוק אותך שאתה בסדר כלפי הרשויות. זה לא התפקיד שלו, ושוב, זה רק עניין של אתה יודע, כימיה אישית והרבה רואי חשבון עוזרים, כן, אבל הניהול של התקציב וכל הדברים מהסוג הזה זה ממש ממש לא התפקיד שלו, זאת אומרת זה התפקיד שלך. ואני אגיד לך יותר מזה, כשמדובר בחברה אז יש כבר ראיית חשבון דו צידית ואז כמובן יותר קל לעקוב אחרי ההוצאות וכל הדברים, לראות אחד מול השני שיש אתה יודע, את החשבוניות המתאימות. אבל כשאתה עוסק מורשה או עוסק פטור, זה לגמרי עליך. בגלל זה נחזור רגע למה שאמרתי מקודם, למה זה חשוב לנהל תקציב הוצאות. כי אז אתה עולה על הפאקים האלה וזה בדיוק המקום שלך לבדוק שהגשת את כל החשבוניות. הוא לא, הוא לא יודע אם הגשת את כל החשבוניות, איך הוא ידע? אין לו דרך לדעת את זה. ולכן אתה צריך לבדוק את החשבוניות שלך ולהגיש לו. בסדר? עכשיו, לגבי גיוסים ודברים מהסוג הזה.

איתמר רועי: כלומר, שניה רגע, אל תשלחו פשוט את הקבלות בשקית כאילו ותזרקו את זה ככה

דנה מליניאק: ותתעלמו. ותתעלמו

איתמר רועי: ותחשבו, כאילו, צריך לעבור על זה לפני זה, צריך לעשות על זה איזושהי בקרה, מה שבצבא קוראים גורם א'. להסתכל ואז לוודא, לסווג פחות או יותר בעצמכם, ואז להעביר. נכון? זה ה 

דנה מליניאק: נכון, כי אז מה שקורה זה שאתה, אם אתה לא תגיד משהו, והוא לא ידע את זה לבד, אתה תשלם יותר מיסוי כי לא הגשת את ההוצאות שלך וזה ממש חשוב להגיש אותן, בטח ובטח מה שהוצאת כבר. אז כן, בגלל זה אמרתי תסווג את זה פר התקציב. נגיד אתה רגיל שתקציב התחבורה שלך הוא מאתיים שקל? בסדר? ואתה מסתכל ואתה רואה שהגשת רק שמונים, שבעים, מאה? תראה רגע אם יש הפרשים. אולי לא נסעת באמת החודש כפי שאתה בדרך כלל נוסע, אבל אולי כן? ונעלם לך הדבר הקטן הזה של, אתה יודע, של המונית. אז כאילו, זה אחריות שלך. לגמרי. וגם אני אגיד לך יותר, האחריות שלך על הכל, על כל העסק, גם התזרים. בחודש הבא אתה נכנס עכשיו לאיזשהו בעיה תזרימית, זה אתה. בעל עסק במקום הזה, בטח מישהו ש-one woman show או one man show, חייב לדאוג לקטע הכספי. מרביתנו לא אוהבים להתעסק עם זה, כבעל עסק אתה לא יכול להרשות לעצמך. העסק שלך יכול ליפול אם אתה לא מנהל את זה כמו שצריך. 

איתמר רועי: ניהול ספקים. דיברנו על רואה חשבון, אז באופן כללי לכל עסק פחות או יותר יש ספק כזה או אחר שהוא מתנהל מולו, כהוצאה קבועה או כהוצאה משתנה. איך את מנהלת, או ממליצה לנהל את העניין הזה של תשלום? אני אגיד לך מקרה שקרה לי לאחרונה. ספק שאני עובד איתו אמר לי "אני רוצה לקבל את הכסף עכשיו. אם לא, לא נוכל לעבוד יותר ביחד". מצד שני, המשק בישראל לא עובד בשיטה הזאת. אני לא מקבל מאף אחד כסף עכשיו. 

דנה מליניאק: שוטף פלוס שבע מאות חמישים.

איתמר רועי: כן. אין לי מקרים בהם אני מקבל כסף עכשיו. ספק, לצורך העניין ספק קטן, של כמה אלפי שקלים בודדים בחודש, ואתה כן רוצה מאד להיות לארג' איתו ולהגיד טוב, זה איקס כסף, זה לא סכום גדול בוא תקבל את הכסף עכשיו ונתקדם הלאה כי אנחנו באמת רוצים מאד לעבוד ביחד. יש הרבה פעמים פער בין הסכום שאני מקבל מהלקוחות שלי לבין הסכומים שאני משלם הלאה. יש איזושהי דרך לגשר על הפער הזה?

דנה מליניאק: קודם כל זה באמת תזרים, זה מה שאמרתי, שבאמת אתה צודק, זה בדרך כלל מה שמפיל את האנשים. אז קודם כל באמת כמו שאמרנו, יש לך, אמרנו, קרן חירום כלכלית. בסדר, אז קודם כל זה גם נותן לך איזשהו גישור כזה בין לבין. דבר שני, אתה יכול לסגור איתו נושא של תשלומים. בסדר? בוא תקבל על החשבון כבר כך וכך, אני אתן לך את זה בתשלומים. אתה יכול לעשות איתו איזושהי הוראת קבע, או סליקה, או כל אחד איך שהוא עובד. ודבר שלישי תראה, זה, אפרופו קללת הספק האחד. צריך תמיד להיות לך קדר <00:15:40> של ספקים בכל תחום. אתה לא יכול להיות, להסתמך, על מישהו אחד שפתאום ינהל אותך, יגיד לך לא, תקשיב, אני רוצה עכשיו את כל העשרת אלפים שקל. ואם אין לך? אז אתה חייב תמיד שיהיה לך איזשהו קדר כזה של ספקים, שאתה יכול להגיד שמע משה, אתה לא היחיד בתחום. אני יכול לפנות גם לדוד, לצורך הדוגמא. 

איתמר רועי: זה דבר שמשליך על דבר בסוף. ניהול הספקים שלך משליך על התזרים, על ניהול התזרים שלך. 

דנה מליניאק: נכון.

איתמר רועי: זו השורה התחתונה של זה.

דנה מליניאק: נכון. אתה יודע, אני עשיתי בזמנו, היה לי קטע שבאמת ספק גדול לא שילם לי. סליחה, לקוח גדול לא שילם לי. ואתה יודע, אנחנו מכירים את זה, במיוחד רשויות. רשויות מקומיות ודברים מהסוג הזה, שוטף, מאד מאד זה. קודם כל יש את החוק הזה החדש.

איתמר רועי: של הארבעים וחמישה יום.

דנה מליניאק: כן, בדיוק.

איתמר רועי: שאף אחד לא מקיים את החוק הזה.

דנה מליניאק: אם אתה מתעקש מקיימים אותו, אגב. 

איתמר רועי: כן?

דנה מליניאק: כן.

איתמר רועי: אוקיי.

דנה מליניאק: אם אתה מתעקש, ואתה מראה את הבקיאות בחוק, ואתה שולח להם תראה, לפי סעיף זה וזה, הם מבינים שאתה מבין. וגם להתעקש על זה מראש. ולכתוב את זה גם בהסכם. ואם אין הסכם לכתוב את זה בוואטסאפ, לכתוב את זה במייל, סיכמנו שהחל מהיום, ארבעים וחמש יום וכולי וכולי. קודם כל שיעמדו במה שסיכמתם.

איתמר רועי: אנחנו נצרף בתיאור של הפרק הזה, וגם בקהילה, בדיוק את מה שאומר החוק בעניין הזה

דנה מליניאק: כן, מעולה.

איתמר רועי: לשימושם של האנשים.

דנה מליניאק: מעולה, כן. צריך להכיר את החוק הזה ושזה יהיה תמיד בהישג יד, ולשלוח סעיפים. יש ממש חוקים לדבר הזה. אני חקרתי את זה בזמנו כי כשלי לא שילמו אז הלכתי לבדוק מהר מהר את החוק, מה הוא אומר בעניין הזה. זה חוק שאתם חייבים להכיר אותו.

איתמר רועי: אוקיי. אז זה בהקשר של גישור הפערים, לנסות כמה שיותר לגשר על הפערים במובן הזה עם ספק שאתה רוצה בכל זאת לעבוד איתו אז תמצא איזו קרן חירום כלכלית שכבר דיברנו שצריך

דנה מליניאק: נכון.

איתמר רועי: או תנסה לשכנע אותו אחרת, תשלומים, לשלם חלק, או זה

דנה מליניאק: נכון.

איתמר רועי: והדבר הכי חשוב, שיהיה לך קדר של ספקים. לא להיות תלוי

דנה מליניאק: באחד

איתמר רועי: באחד, כי זה, כמו שאמרנו, ממשיך.

דנה מליניאק: מצד שני, לא מצד שני, עוד תוספת, אבל יש ספקים מסויימים או דברים מסויימים שאתה מוציא לפני שאתה רואה הכנסות. למשל, שיווק. שאתה מוציא עכשיו שיווק לפייסבוק, לטאבולה, לגוגל, כל מיני דברים כאלה, אתה מוציא את זה לפני שראית הכנסה. בסדר? זה שוב העניין הזה של היערכות. זאת אומרת, אני באמת, אני מתעקשת על זה לא בכדי, כי ההיערכות הזאתי לפני כן, אתה חייב שיהיה לך בעסק כדי לא להיות בהישרדות כל הזמן כסף לצידך, שהולך ככה איתך.

איתמר רועי: מה הדבר הכי, אני מנסה למצוא איזושהי נקודה אקוטית ולהימנע מלהגיד את המילה קורונה, אוקיי? אבל שקרה איזשהו crisis בעסק שליווית, לצורך העניין, שלא התנהל נכון, והתזרים הגיע למצוקה כזאת או אחרת, עברי פי פחת, ועומדים על סף חדלות פירעון, עומדים מול שוקת שבורה ומה עושים? זה ה

דנה מליניאק: תראה, עוד לפני השוקת השבורה מה שקורה זה שעסקים לוקחים הלוואות, בסדר? עכשיו יש מידרג של הלוואות שזה גם חשוב להכיר, בסדר? אני מדברת שוב על עסקים קטנים כמובן, לא על חברות בע"מ ודברים כאלה שזה ישות משפטית נפרדת, אבל עסקים קטנים יש בעצם מדרג של הלוואות. הרי מה זה הלוואה? הלוואה מקפלת בתוכה, בריבית שאתה משלם, את מידת הסיכון שהגוף המלווה חושב עליך. זאת אומרת, אם באופן טבעי אתה בן אדם עם מלא חובות, ואתה לא משלם בזמן, וחוזרים לך צ'קים, ודברים כאלה, אתה כבר יותר מסוכן. ואז אם הבנק או גוף אחר רוצה לתת לך הלוואה, הוא כבר יתן לך בריבית הרבה יותר גבוהה, למה? כי הוא יגיד וואלה, אתה מסוכן לי. בסדר? אז קודם כל בוא נכיר את מדרג ההלוואות. עכשיו, מהצד השני, אם למשל יש לך כספים צבורים, למשל קרן השתלמות, בסדר? שזה אגב חובה לבעלי עסקים בעיניי לעשות, אולי נדבר על זה גם בהמשך כי זה ממש חשוב, אבל נניח אם יש לך קרן השתלמות וכבר צבורים בה מאה אלף שקל, מאחר ולגוף המלווה איפה שקרן ההשתלמות שלך נמצאת אין בה סיכון מבחינתם, כי הכסף שם, הם יכולים למשוך אותו ולקחת אותו, אתה יכול לקבל הלוואות טובות. אז קודם בוא נכיר את זה. אז אם אתה צריך כבר כעסק הלוואה, בוא תיקח הלוואה על כספים שצבורים לך, בסדר? אז יש כזה מדרג. אז כספים צבורים זה החלק הראשון. לאחר מכן, זה באמת משא ומתן מול בנקים, למשל אם אתה עובר בנק, הבנקים הרי היום מתחרים עלינו, לא יודעת אם אתה מכיר את זה, אבל אני רוצה שכולם ידעו את זה, בנקים היום רוצים לקוחות, בסדר? מכל סוג וכמובן חוץ מאלה שעם חדלות פירעון אבל הם רוצים את הלקוחות, בסדר? אז כל עוד מצבך טוב, כעסק, בוא תעשה שופינג בנקים ותעבור בנק שנותן לך את התנאים הטובים ביותר. אם חלילה אתה נכנס למצב של חדלות פירעון או קרוב לשם וזה, הבנקים פחות מתים עליך. ובשלב הזה בוא תעשה שופינג בנקים, קח הלוואה, אתה יודע, בתנאים הרבה יותר טובים, תמקסם את ההלוואות שלך, אל תיקח ישר מה שנותנים לך. בטח לא בבנק שלך. נסה לעבור בנק. בסדר? אז יש את השלב של הגישור ושל, לפעמים צריך לקחת הלוואת גישור, וגם פה אני רוצה להגיד לך כלל ברזל, אתה עומד להיכנס, שוב, אם אתה מנהל את עצמך נכון, אתה בדרך כלל תדע שאתה הולך להיכנס לבעיה של חדלות פירעון כזאת או אחרת, כלומר אתה יודע שיש לך בעיה תזרימית. שוב, בהנחה שאתה מנהל נכון ואתה רואה שוואלה, המכירות ירדו ונכנסתי עכשיו לאיזשהו פרויקט גדול ואני צריך הוצאות ואז פרסום וכולי וכולי, בוא תרים טלפון לבנקאי שלך, תגיד לו תשמע, אני עומד להיכנס בחודשיים הקרובים לאיזושהי בעיה, תן לי הלוואת גישור, רק לחודשיים האלה. זה כבר נראה אחרת מאשר אתה נכנס למינוסים, עניינים, בלגנים וזה. בכלל, כמו שמשק בית, אל תיכנס למינוסים בעסק. זה שם לך נקודות שחורות אחר כך מול הבנקאי, מול הבנק שלך. אז קודם כל קח את עצמך בידיים מה שנקרא, תודיע לבנקאי על כל שינוי שאתה צופה, שינוי לרעה. אוקיי?

איתמר רועי: מינוסים או מסגרת? 

דנה מליניאק: מה זה?

איתמר רועי: חריגה מהמסגרת, או חריגהאו מינוס נקודה?

דנה מליניאק: קודם כל תקשיב, העצה הכי טובה זה לא להיכנס למינוסים. 

איתמר רועי: זה

דנה מליניאק: רגע, לא לא, זה לא, לא לא, איתמר, זה לא, איך אומרים, חקוק בסלע שצריך להיות במינוס, אני אומרת לך בתור מישהי

איתמר רועי: לא לא, נכון, אני אומר

דנה מליניאק: בתור מישהי שהתנהלה שנים במינוס, וכבר שנים אני לא במינוס.

איתמר רועי: לא לא, אני מבין. ברור, לא לא, אני אומר, זה ברור שלא רוצים, אף אחד לא רוצה להיות במינוס, זה כאילוהשאלה אם אתה כבר, גם לחרוג, גם אם יש לך מינוס ואתה מתנהל במסגרת, היה לנו פה פרק על בנקים והלוואות. הכי גרוע זה לחרוג מהמסגרת.

דנה מליניאק: גם הכי גרוע בעיניי, אני בכוונה מדגישה את זה עכשיו

איתמר רועי: זה להיות במינוס.

דנה מליניאק: בוודאי. זאת אומרת הכי גרוע זה לבקש מסגרת ולהיות שם. עכשיו אני יודעת, אני מכירה, בואו, אני חיה פה ורואה. אבל אני אומרת דבר כזה, תראה. הרבה פעמים המינוסים, אם תשים לב לאנשים בכלל, או לעסקים, המינוס הוא בדרך כלל בגובה המסגרת.

איתמר רועי: נכון.

דנה מליניאק: כלומר קיבלת מסגרת שלושים אלף שקל, המינוס שלך שם. קיבלת חמישים, המינוס שם. מה זה מראה?

איתמר רועי: זה כמו משהו שאוכל את עצמו בצורהלגמרי. אני גם הייתי שם, אז לכן אני יודע.

דנה מליניאק: בדיוק, אז מה זה מראה? זה מראה שהקו האדום שלך, מבחינתך, זה כשאתה מגיע למסגרת, והבנקאי מרים לך טלפון אומר לך שמע, חביבי, בוא תכסה. 

איתמר רועי: כן.

דנה מליניאק: אבל אם תהיה באפס, כלומר לא תהיה לך אפשרות לחריגה, זה יקרה אותו דבר, כלומר אותו תהליך. אז בוא תרגיל את עצמך לעשות את זה, וזה לוקח שנים לצאת ממינוס, מניסיון אישי, אבל אני יכולה להגיד לך שזה אפשרי. כלומר, כל פעם שאני צמצמתי את המינוס, גם אחריי כאילו צמצמתי גם את מסגרת האשראי. נגיד היה לי מינוס של שלושים, הורדתי לעשרים וחמש. הורדתי לעשרים. הורדתי ככה לקח לי איזשהו שנה וחצי, שנתיים, והיום אין לי בכלל אפשרות להיכנס למינוס. כן עשיתי בחברה שיש לי רק את האפשרות להיכנס למינוס של שלושת אלפים שקל, למה? בשביל שאני אוכל לבקש העלאה אם יש לי איזשהו בעיה נקודתית, אבל בעצם, אם אתה מתרגל את עצמך, אתה לא חייב להיות במינוס. כי אם אתה רואה שיש לך במסגרת בעיה של אשראי, אז מה זה משנה אם אתה באפס או בשלושים ואז אתה לוקח את האשראי? מה זה משנה? 

איתמר רועי: גם בפרק על הבנק עם רעות נגר קסלברנר דיברנו על זה שההלוואה הכי יקרה היא המינוס.

דנה מליניאק: חד משמעית, וזה גם לכל החיים. תשים לב. אם אתה חי עכשיו במינוס עשר שנים, לקחת הלוואה לעשר שנים, בריבית הכי רצח. למה? 

איתמר רועי: מסכים, אני איתך.

דנה מליניאק: אז אם כבר, אם כבר אתה רואה כעסק, לכן אני אומרת הכל זה תכנון, אם אתה רואה כעסק שהולך להיות לך בעיה תזרימית, תבקש מראש הלוואה ואל תיכנס למינוס אפילו אם יש לך את האפשרות. אני אומרת אל תעשה בכלל את האפשרות, אבל אם יש לך את האפשרות, זה הכי גרוע להיכנס למינוס. כי זה האשראי היקר ביותר, בגלל זה.

איתמר רועי: תגידי, אני אתן לך את הדוגמא הפרטית שלי. אני ושגיא ברגמן שותפי, אנחנו ביחד משרד פרסום, אנחנו עובדים ביחד כבר חמש שנים, ואנחנו, הולך לנו טוב. יש לנו לקוחות, אנחנו, הלקוחות שלנו אוהבים אותנו אני מקווה, אנחנו אוהבים את הלקוחות שלנו, מתנהלים בסבבה. בשנה האחרונה נכנס לנו איזה ג'וק והחלטנו שאנחנו רוצים לעשות מה שנקרא growth, לקחת את העסק למקום אחר ולהשקיע בו מהון חוזר שלנו לצורך העניין, במיזמים שמטרתם להצמיח את העסק. אני לא המקרה היחיד. כלומר, אני לא, יש כמוני עוד עצמאים רבים שמקשיבים לנו עכשיו שעושים את הדבר הזה ורוצים להגדיל את העסק שלהם על סמך הפעילות הקיימת, באמצעות הפעילות הקיימת, כמו שאת אומרת, נתת דוגמא יפה בעצמך כשאמרת לוקחים קצת פחות הביתה, משאירים יותר כדי להצמיח את העסק.

דנה מליניאק: נכון.

איתמר רועי: יש לך איזשהם כללי מעבר מלהיות עוסקים מורשים, לצורך העניין, ללהיות חברה בע"מ, שזה אופרציה אחרת לגמרי, ומלהיות עסק קטן חמוד שהופך להיות מעסק זעיר לעסק בינוני, לעסק קטן ואני מקווה שמתישהו בשנים הקרובות גם עסק בינוני וגדול. 

דנה מליניאק: אז בוא נדבר על זה באמת. בוא נדבר רגע על המעבר, לפני שאני אענה על השאלה שלך, בוא נדבר על המעבר בין עוסק פטור למורשה וממורשה לחברה.

איתמר רועי: אוקיי. 

דנה מליניאק: בסדר? אני רוצה להגיד פה, אני בעיקר פוגשת את זה בנשים אבל אני לא אעשה הכללה לכולם, אבל בעיקר אני פוגשת אצל נשים שהן עוסקות פטורות, והן שואלות אותי לגבי המעבר לעוסק מורשה. בוא נדבר על זה רגע, נפתח את זה רגע ואז נלך לצמיחה, כאילו נלך לכל הסקאלה. קודם כל, בעיניי תמיד שווה לעבור להיות בין עוסק פטור לעוסק מורשה. כאילו, יש תמיד איזושהי דעה כזאתי, מה, עכשיו אני צריכה להגדיל את ה, כאילו להגיד ללקוח במקום מאתיים שקל מאתיים פלוס מע"מ, איך הם ייקחו את זה, יהיו לי פחות לקוחות, בוא נישאר על המאה אלף שקל הכנסות שנתיות. ואני אומרת קודם כל שזה עניין של mindset, בכלל בעיניי עסקים זה מאד עניין של mindset, אולי נדבר על זה אחרי זה

איתמר רועי: אני פתחתי עוסק מורשה ישר. איך שהתחלתי, אני בכלל, זה לא היה ב-state of mind שלי בכלל, הקטע של הלהיות עוסק פטור.

דנה מליניאק: אז הרבה, הרבה כן, אז אתה, כאילו, זה מעולה שעשית את זה

איתמר רועי: זה שחצנות, זה, יכול להיות,

דנה מליניאק: זה מעולה.

איתמר רועי: אבל אני לא חשבתי על זה בכלל, לא היה, זה היה נראה לי טבעי. הלכתי ופתחתי עוסק מורשה.

דנה מליניאק: אז אני אעשה עכשיו את הפה של אלה שמקשיבים ודווקא הם לא שמה, רוב האנשים כן פותחים את העוסק פטור. כאילו זה נראה להם אופרציה מסובכת להגיד למע"מ כל חודשיים וזה, אה, אני מתחילה בקטן, בוא נעשה עוסק פטור. ואז יש איזושהי מין תקרה כזאתי, שאנחנו כבעלי עסקים לא רוצים תקרה הרי, כל הקטע שאנחנו לא רוצים להיות שכירים ובעלי תקרה. אז קודם כל שווה לעבור להיות עוסק מורשה, אני תמיד אומרת, עוד יותר, לך תהיה חברה בע"מ. בסדר? אבל בוא לא נשים את הגג הזה של המאה אלף שקל, ובואו נעבור אותו ובשמחה. נכון, בהתחלה יש, כשאתה עובר משם לשם, אני יכולה להגיד לך מניסיון, יש גם לקוחות שאתה כבר לא יכול פתאום לתת להם עכשיו מע"מ, כאילו אתה עובד איתם, או איזשהו פרוייקטים שהתחייבת שהיה ללא מע"מ, עכשיו פתאום אתה צריך מע"מ, אז יש קטע שאתה סופג בעצמך ואז כבר אתה יודע, אז למי אנחנו הולכים? לקרן החירום שלנו. כלומר, מביאים מהקרן הזאתי לתקופה הזאתי. כשאתה עובר מדבר לדבר יש לפעמים פתאום משהו. עכשיו, כשאתה עוסק מורשה ואתה רוצה לעבור להיות חברה בע"מ, ובכלל, בכל גדילה, גם לא כשאתה עובר, נגיד אתה עוסק מורשה ואתה רוצה עכשיו להגדיל את העסק, יש תקופות שהבית משלם לעסק. מה זה אומר? שאנחנו צריכים להביא מההון שלנו. אנחנו, אגב, אני נתקלת הרבה פעמים בעסקים שיותר מדי הבית מביא לעסק. אני לא מדברת על זה. כאילו, שהעסק לא עומד על שלו. אני אומרת שאתה חייב לבחון את העסק שלך, תוך מספר חודשים, וכל אחד בתחום שלו זה משהו אחר, אבל תוך מספר חודשים העסק חייב להחזיר לבית מה שהבית נתן לעסק. בסדר? אני גם נתקלת אגב בעוד תופעה, שהרבה אנשים לא לוקחים משכורת. בעיניי אין תקומה לעסק אם אתה לא לוקח משכורת הביתה. אין תקומה.

איתמר רועי: מסכים איתך בצורה

דנה מליניאק: אין דבר כזה מבחינתי, כאילו רק אולי בהתחלה כשהבית מביא לעסק, וגם לי הבית שילם לעסק בהתחלה, תוך כמה חודשים זה חייב להתהפך. 

איתמר רועי: אין דבר כזה, זה כלל ברזל, זה אני אומר לכם.

דנה מליניאק: נכון.

איתמר רועי: אין דבר כזה, זה דבר שלא קיים. גם אם המשכורת שלכם היא אלף שקל, אתם מוציאים משכורת בסוף החודש מהעסק, אחרת

דנה מליניאק: בהוראת קבע בתחילת החודש.

איתמר רועי: כן, אחרת. סליחה

דנה מליניאק: אין תקומה, אין תקומה לעסק.

איתמר רועי: אחרת אין בכלל מה לדבר על כל הסיפור הזה

דנה מליניאק: נכון.

איתמר רועי: ואנחנו סתם פה טוחנים מים.

דנה מליניאק: נכון.

איתמר רועי: משכורת, בן אדם עבד, מגיעה לו משכורת.

דנה מליניאק: נכון. הוראת קבע מהחשבון העסקי לחשבון הפרטי, נקודה. אין בלתיי <00:28:04>, מה שנקרא, חייבים לעשות את זה. עכשיו, גם בתקופות גדילה, ואני חוויתי את זה בעצמי, יש גם תקופות שאתה אומר וואלה. נגיד זה כשאתה מגדיל את תקציבי הפרסום פי שלוש, פי ארבע, פי חמש כי אתה רוצה לעשות משהו אחר, כשאתה משקיע באמת בכל מיני דברים, אתה חייב להביא מהבית עוד פעם. אבל אתה יודע שזה זמן קצוב. אתה אומר אוקיי, אני מביא עכשיו מהבית, או סכום קצוב או לזמן קצוב. אתה לא עכשיו מתמרח עם זה, גם, אתה עושה תכנון. אומר וואלה, אני עכשיו שלושה חודשי, לא מוציא שלושה חודשים שכר, אני צריך להיערך לארבעים אלף שקל, חמישים אלף שקל, וכולי. בסדר? עכשיו, כשאתה עובר לחברה בע"מ, אגב, אז עוד אופייני כבר ברמת הכנסות האלה, שאתה עובר לנהל צוות כבר. ואז אתה מתחיל לשלם שכר. שכר, או אם אתה מעסיק פרילנסרים, לא משנה מה, ועוד פעם, זה כאילו כלכלי ורגשי ביחד. אתה בעצם צריך לשלם פה שכר לעובדים או תמורת חשבוניות, לא משנה מה, וזה כבר משהו שבאמת גם רגשית אתה חייב להיות, רגשית וכלכלית אתה חייב להיות פנוי לזה. כלומר לא יכול להיות שעובד אצלך, יש לך עוזרת אישית ועכשיו אתה לא משלם לה. הגיעה תחילת החודש ואין לך כסף. אין מצב כזה. זה עוד יותר מגדיל את זה, שאם אתה רוצה להגדיל את עצמך אתה חייב לשים את הקרן הזאתי, אתה חייב שיהיה לך תמיד לשלם לעובדים שלך, מי ירצה לעבוד איתך? מעבר לזה שאת הספקים והכל, אז זאת אומרת, ההבנה הזאתי שכשאתה רוצה לגדול אתה קודם כל מביא מעצמך ורק לאחר מכן גודל, היא חשובה. 

איתמר רועי: מה

דנה מליניאק: אני אגב תמיד עושה, אני תמיד עושה אגב שיש לי בצד איזה משהו ואני אומרת אוקיי בשביל הגדילה שלי, הנה עוד איזשהו סכום כסף שאני יודעת שהוא מיועד לגדילה. אם זה למשל באמת ב, הגדילה בתחום, אנחנו קוראים לזה ביצור, כשאתה מבצר את מעמדך, למשל להופיע, אפרופו בפודקאסטים, להופיע בטלוויזיה, להופיע בדברים כאלה, זה דברים שעולים אלפי שקלים. אנחנו רוצים לעשות את זה כשאנחנו רוצים לגדול. אז אנחנו נערכים לזה. זה תכנון. 

איתמר רועי: מה, מניסיונך, ההוצאה הכי מיותרת שעסק עושה?

דנה מליניאק: או. שאלה מעולה. כרטיסי ביקור ואתר. אני מתה על זה. זה הוצאה שאני מתה על זה. בן אדם עוד לא מכר שקל, כבר יש לו כרטיסי ביקור. עוד לא מכר בארבעה שקלים, כבר יש לו אתר עומד. אני אומרת לך שהיה לי את העסק איזה שנתיים שלוש עם הכנסות יפות, כבר הייתי על עוסק מורשה, לא היה לי בכלל אתר. 

איתמר רועי: את השניה שאומרת את זה פה.

דנה מליניאק: כאילובשביל מה?

איתמר רועי: מתוך כל המרואיינים שריאיינתי עד היום, את השניה שאומרת את זה.

דנה מליניאק: בשביל מה, בשביל מה. כאילו אנשים חושבים שצריך להוציא כרטיסי ביקור. מי קורא היום כרטיסי ביקור, מי?

איתמר רועי: מה אתם שגרירים? מה כאילו

דנה מליניאק: זה כבר כאילו, אתה יודע. אלפיים ותשע עשרה? אלפיים עשרים? אלפיים עשרים ואחד כבר נגיד?

איתמר רועי: הבנתי, אז את אומרת כרטיסי ביקור אל תוציאו. ואתר? באמת? אתר הפתעת אותי.

דנה מליניאק: אני אגיד לך מה. מה שרואה, מה שקורה הרבה פעמים אצל בעלי עסקים זה דבר כזה. הם הולכים כבר מוציאים כרטיסי ביקור, הם עושים כבר לוגו, כאילו שמישהו מעניין אותו הלוגו שלהם. הם כבר כאילו נערכים מראש ותכלס אפרופו הם מגדילים את ההוצאות שלהם, כי הם עוד לא הכניסו שקל. עכשיו, למה? אני תמיד אומרת, בואו, כבעלי עסקים, תתחילו להרוויח ומהכסף של העסק תחזירו לעסק, אבל לא קודם כל מראש. עכשיו בוא, ביננו, היום, עם תקופה של רשתות חברתיות, סושיאל וזה, אתר? 

איתמר רועי: מסכים

דנה מליניאק: כאילו תכלס, אתר, מי יחפש אותך? אתה nobody כרגע, מי יחפש אותך? 

איתמר רועי: מסכים, להתחלה זה אולי פחות, בהוצאות, בסל ההוצאות שיש לך לעשות, זה לא הסיפור.

דנה מליניאק: כן, או לוגו כאילו. מה זה משנה הלוגו שלך? ביננו, מה זה משנה. ורוב הדברים היום אתה יכול לעשות, באמת, היום הסושיאל פתח כזה כר נרחב של פעילות, אתה יכול לעשות מלא פרסומים אפילו בלי, אתה יודע, בלי ממומן, בלי זה. כאילו זה כר נרחב של פעילות, תשתמשו בזה לפני שיש הוצאות. 

איתמר רועי: איך, לצורך העניין, אנחנו לוקחים את הקרן ה

דנה מליניאק: חירום.

איתמר רועי: החירום שלנו, ופותחים לידה עוד קרן שנקראת ריבוי מקורות הכנסה, נקרא לזה ככה? 

דנה מליניאק: כן. השקעות.

איתמר רועי: השקעות. משתמשים בכל הניהול כסף שלנו בצורה נכונה, יש לנו כסף, אנחנו מתנהלים נכון, ועכשיו אנחנו רוצים לקחת את זה לשלב הבא

דנה מליניאק: פצצה.

איתמר רועי: ולעשות עם הכסף הזה משהו. אז דיברנו על צמיחה עסקית, אבל את ממש אומרת על ריבוי מקורות הכנסה. מה זה אומר?

דנה מליניאק: אז בוא רגע לפני שנדבר על ריבוי מקורות הכנסה, איך אנחנו עושים רגע את נתיב הכסף. מה נתיב כסף הרי?

איתמר רועי: וואי, איזו כותרת מעולה, נתיב הכסף.

דנה מליניאק: נתיב הכסף, טהנהנהנהנה

איתמר רועי: גיא רולניקי כזה. אוקיי. 

דנה מליניאק: נתיב הכסף. אתה מקבל כסף מהלקוח, בסדר? זה אצלך בעסק, הוא עובר כמו שאמרנו עם הוראת קבע אליך הביתה, בסדר, בשכר. בבית אתה משתדל לא לאבד אותו, אתה מבין, זה כמו, איך אומרים, המשחק הזה, שהמיליון נופל. אתה מכיר את המשחק הזה? 

איתמר רועי: אל תפיל את המיליון.

דנה מליניאק: אל תפיל את המיליון, זה בדיוק ככה, אני ממש רואה את זה, זה בדיוק ככה. הכסף שלך מתקטן כל שלב ושלב. כאילו, בעסק, עובר לבית, הבית, תשתדל לא להוציא אותו בהוצאות של אתה יודע, ארנונה, חשמל, מים וזה, ואז בסוף בסוף בסוף בסוף נשאר לך איזה שקל אחרי שגם מע"מ, מס הכנסה כולם חגגו על חשבונך מה שנקרא, נשאר לך את השקל הזה. אז מה קורה הלאה? אז קודם כל בכל אחד מהנתיב הזה צריך להיות מאד מאד זהירים כדי באמת לעבור, לצלוח אותם. אז אם דיברנו באמת על הוצאות עסק ושאנחנו מתכננים ושאנחנו כותבים ושאנחנו יודעים וזה וזה, אותו דבר בבית אגב, תקציב לבית, שאנחנו יודעים וטה טה טה, ואז נשאר השקעות. עכשיו, ריבוי מקורות הכנסה זה בעצם יש שתי מקורות עיקריים. שני מקורות עיקריים. אחד זה באמת מהעסק, כל מה שאתה צובר בעסק שלך כרווחים ואתה לא מכניס חזרה לעסק, זה כבר איזשהו משהו שאתה יכול לצבור אותו, והדבר השני זה באמת כל הכספים שאתה יכול לצבור גם בבית, כלומר זה לא חייב להיות רק מהעסק. כלומר בעצם, ככל שאתה מגדיל את ההכנסות שלך וכולי מהעסק, בסדר? זה כבר, מה שיש לך פה, אני תמיד אומרת, בין האוזניים, הכישרון שלך, היכולת שלך והידע שלך, בעצם זה מקור אחד, והשקעות זה המקור השני, שחלק מזה זה יהיה מהעסק חלק זה יהיה מדברים אחרים. זאת אומרת אם אתם בני זוג והאישה גם מביאה, מכניסה משכורת וכולי אז יש בעצם שני מקורות הכנסה. אוקיי?

איתמר רועי: כלומר תתחתנו חבר'ה. 

דנה מליניאק: או שתביאו הרבה כסף בעסק. כאילו אני יכולה לספר לך אגב שאני פתחתי את העסק שלי, בגלל שאני יועצת כלכלית לא עניין אותי המחזור שאנשים תמיד מתהדרים במחזור, אז לי יש מחזור של מיליונים, מה זה אומר?

איתמר רועי: מעניין אותך שורת רווח.

דנה מליניאק: בדיוק. שורת רווח, ואחרי זה מה זה אומר? כמה בסוף אתה משקיע. הרי בסופו של דבר אנחנו כבעלי עסקים יש לנו תפוגה. בכלל כאנשים, נכון? אז יש לנו תפוגה גם כעסקים. בוא נקח את השנים הכי טובות שלנו ונפמפם לנו הכי הרבה השקעות, כי אם לא עשינו את זה וכעבור עשר שנים היה לנו עסק שעבר מיליונים, לא השקענו אלא בזבזנו, הוצאנו וזה דבר טבעי שקורה, עם מה נשארנו? בסדר? אז כשאנחנו מדברים על השקעות, בעצם

איתמר רועי: כלומר לא לעולם חוסן. זה ה

דנה מליניאק: כן, לצערי איפה אתה רואה את זה?

איתמר רועי: כעסק יש לכם עשר שנים, חמש עשרה שנה לעשות עסק טוב, במקרה הטוב, אם שרדתם והיה לכם טוב וזה, עשיתם כסף, אתם צריכים גם לדעת לקבור אותו איפשהו.

דנה מליניאק: נכון. איפה אתה רואה את זה למשל? באומנים. תראה אומני העבר למשל, שהרבה מהם לא השכילו מהמיליונים שהם היו עושים באמת בתקופות הזוהר שלהם, אתה רואה אותם במצב יותר מבוגר שלא נשאר להם כלום מהעסק. ואם אנחנו כבעלי עסקים לא מבינים שהמטרה של העסק זה לחסוך ולהשקיע, אז מה עשינו? בסדר? לא דיברנו עוד כמובן, אתה יודע, עזוב את הפשיטת רגל וזה, אפילו ניהלנו עסק מעולה, אבל באמת לעסק, עשר שנים, חמש עשרה שנה, אולי גם לא בא לנו יותר לעבוד בעסק, אתה יודע. לפעמים זו עבודת כפיים, לפעמים זהוואלה, רוצים לעשות גם משהו אחר.

איתמר רועי: גם אנחנו מתבלים. 

דנה מליניאק: בדיוק. אז אם אתה שם

איתמר רועי: רק הכסף לא, רק הכסף נשאר דרך אגב. 

דנה מליניאק: כסף יודע לעשות כסף. הוא יודע לעבוד בלי לאות.

איתמר רועי: הכסף יודע לעשות את שלו, ואנחנו נלך, נבואאל תדאגו 

דנה מליניאק: זה טיבו של העולם.

איתמר רועי: עולם כמנהגו נוהג.

דנה מליניאק: לגמרי.

איתמר רועי: טוב, לא דיברנו על עוד הרבה דברים. אבל כיסינו לא מעט, נכון? זהגם כללי האצבע, וגם החוק, הדלקת אותי עם החוק. של הארבעים וחמישה יום.

דנה מליניאק: נכון.

איתמר רועי: נשים את זה בתיאור הפרק. ומעבר לזה היה לי תענוג לשוחח איתך.

דנה מליניאק: גם לי.

איתמר רועי: וזהו. שרק נעשה כסף ביושר, כמו, נחמיה שטרסלר היה אומר את זה פעם. שתרוויחו טוב, אבל ביושר.

דנה מליניאק: אני אומרת זה, אז אני אוסיף, שתהיה עוסקים פטורים, תעברו למורשים, ותעברו לחברה בע"מ. אני מבחינתי שתשלמו הרבה מס, זה אומר שהרווחתם הרבה יותר.

איתמר רועי: זה הרואה חשבון שלי אומר לי כל פעם שאנחנו נפגשים ואני מקלל אותו. 

דנה מליניאק: אבל זה נכון.

איתמר רועי: תודה רבה דנה מליניאק.

דנה מליניאק: תודה רבה. 

השאירו תגובה לפרק

האימייל לא יוצג באתר.

Scroll to top